גירויים, ספרים ומסכים
שיעור בונוס: ZPD וסביבה מעשירה
השיעור הזה הוא בונוס - נושאים חשובים שלא נכנסו לששת השיעורים הקודמים, אבל שווים מאוד את ההתייחסות. נדבר על גירויים, ספרים, מסכים, ועל איך להיות צעד אחד לפני הילד.
עולם מלא גירויים
התינוקות שלנו חיים בעולם עם המון גירויים. אמרנו שלמידה קורית בסיטואציות נינוחות ומוכרות - אבל כשיש הרבה גירויים סביב, קשה מאוד ללמוד.
אז מה עושים? זוכרים את הפנס מהשיעור הקודם? אנחנו משתמשים בו כדי לעזור לתינוק לסנן ולהתמקד במה שחשוב.
דוגמה מהחיים
אתם הולכים ברחוב והתינוק מוצף מגירויים. אתם רוצים לדבר איתו על עלה? קטפו עלה (אם מותר), קרבו אותו אליו והגידו: "תראה, עלה!"
ככה אתם מסננים את כל הרעש סביב ומתמקדים בדבר אחד מוכר וקל לעיכול.
כשיש הרבה גירויים - השתמשו בפנס. עזרו לתינוק להתמקד בדבר אחד פשוט ומוכר.
ספרים - עולם שלם בכפות הידיים
ספרי ילדים הם אחד הכלים הכי חזקים להתפתחות שפה. קריאה משותפת היא חוויה מקרבת וזמן קסום עם הילדים. הנה למה ספרים כל כך חשובים:
- אוצר מילים עשיר - בספרים יש שפה ברמה גבוהה יותר ממה שאנחנו משתמשים ביומיום. מילים שלא היינו אומרים במטבח, מופיעות טבעי בסיפור
- ידע עולם - ספרים חושפים את הילדים לתופעות ומושגים שלא היו פוגשים אחרת. "הזחל הרעב" למשל, מלמד בדרך אגב על מחזור החיים של פרפר
- דמיון והרפתקאות - ספרים פותחים דלת לעולמות שלמים של דמיון, ומעודדים חשיבה ויצירתיות
- הנגשת חוויות חיים - לידה של אח קטן, מעבר דירה, פרידה ממוצץ, כניסה לגן - ספרים עוזרים להכין את הילד לחוויות משמעותיות
המינון הנכון בספרים
לדעתי האישית, רוב הספרים צריכים להיות ספרי הרפתקאות, דמיון וסיפורים מהנים - לא רק ספרים "עם מסר".
אם נקריא רק ספרים חינוכיים עם מוסר השכל, זה ימאס על הילדים, ובצדק.
חלק קטן מהספרים יכול להיות כזה שמנגיש חוויות חיים ספציפיות - אבל שהרוב יהיה עולם של דמיון, הרפתקאות וכיף.
טיפים לקריאה עם הקטנים
בהתחלה התינוק ידפדף, ידפוק את הספר ברצפה, יכניס אותו לפה - וזה בסדר גמור! לאט לאט הוא ילמד להקשיב, ואחר כך לצאת לעולם של דמיון. אפשר לדלג, לחזור על עמודים, לפשט משפטים. הכל לגיטימי.
מסכים - מה צריך לדעת
נושא כואב, אני יודעת, אצל כולנו כולל אותי. אבל אני דוגלת בזה שהורים צריכים לקבל את המידע ואז לעשות איתו מה שהם רוצים. אז אם כבר באתם לכאן, אני לא יכולה להוציא אתכם בלי זה.
ההמלצה הרשמית
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ: אין חשיפה למסכים לפני גיל שנתיים. כל ארגוני הבריאות ואנשי המקצוע מתיישרים עם ההמלצה הזו.
למה מסכים כל כך בעייתיים לתינוקות?
הבעיה המרכזית עם מסכים היא שהם חד-כיווניים. זוכרים את כל מה שדיברנו עליו בשיעורים הקודמים? אינטראקציה, פינג-פונג, מעגלי תקשורת, תורות שיח? המסך לא נותן שום דבר מכל זה. התינוק יושב סטטי ומקבל גירויים - בלי לחקור, בלי להגיב, בלי שמישהו מגיב לו בחזרה.
- קצב מהיר מדי - בסרטונים לילדים התמונות מתחלפות כל שנייה. המוח של התינוק, שבשלב הזה סופג הכל, מוצף מגירויים שהוא לא מסוגל לעבד
- השפעות מוכחות - מחקרים מקשרים חשיפה מוקדמת למסכים עם התנהגות אגרסיבית, הפרעות קשב והפרעות שינה
- גם ברקע - טלוויזיה דולקת ברקע של המשפחה בסלון משפיעה. שימו לב לגירויים שהתינוק חשוף אליהם
שיחת וידאו עם סבתא זה לא "מסך" - שיחת זום או וידאו עם בן משפחה היא אינטראקציה אנושית אמיתית. יש שם פינג-פונג, יש תגובה. זה שונה לחלוטין מלשבת מול סרטון חד-כיווני.
אם בכל זאת נדרש מסך
לפעמים אין ברירה - נסיעה ארוכה, הסחת דעת בבדיקת דם וכדומה. במקרה כזה, העדיפו תכנים עם קצב איטי (למשל סרטוני טבע, חיות) על פני תכנים מצוירים עם התחלפות מהירה. אחרי גיל שנתיים - בקטנה, במידה, ועם תיווך של מבוגר.
אזור ההתפתחות המקורבת - Zone of Proximal Development
מושג של החוקר ויגוצקי, מהחוקרים החשובים בתחום ההתפתחות. הרעיון פשוט וחזק:
להיות מדרגה אחת מעל הילד. לא בקצה גרם המדרגות, לא מאחוריו - בדיוק צעד אחד לפניו, עם יד מושטת.
איך זה נראה בשפה?
- התינוק אומר "קה" (על כדור) - אתם אומרים: "נכון! זה כדור"
- אתם נותנים לו את הדוגמה של המילה הנכונה - את המודלינג
- זה לא יקרה באותו רגע, אבל אתם נותנים לו את הצעד הבא
אם התינוק לומד לטפס מדרגות, אתם לא עומדים בקצה גרם המדרגות וקוראים לו "בוא!" - אתם עומדים מדרגה אחת מעליו, מושיטים יד ועוזרים לו לעלות. ככה בדיוק עובדת גם התמיכה בשפה.
אם תזכרו רק דבר אחד מהשיעור הזה:
צמצמו מסכים כמה שאפשר - ואם בכל זאת, בחרו תוכן טוב עם קצב איטי. מה שהתינוק שלכם הכי צריך זה אתכם - את האינטראקציה, את הפינג-פונג, את הפנס שמאיר לו את הדרך. וכשאתם מדברים איתו - תהיו מדרגה אחת מעליו, לא יותר.